אל גור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אל גור

סגן הנשיא ה־45 של ארצות הברית
תחילת כהונה:	20 בינואר 1993
סוף כהונה:	20 בינואר 2001
נשיא:	ביל קלינטון
תאריך לידה:	31 במרץ 1948 (1948-31-03, )(בן 60)
מקום לידה:	וושינגטון הבירה
הגברת השנייה:	טיפר גור
מפלגה:	דמוקרטית

אלברט ארנולד (אל) גור הבן (.Albert Arnold "Al" Gore, Jr ; נולד ב-31 במרץ 1948) הוא פוליטיקאי אמריקני חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים וסנאטור מטעם טנסי, וכסגן נשיא ארצות הברית תחת ביל קלינטון, מ-20 בינואר 1993 עד 20 בינואר 2001.

בשנת 2000 התמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית מול ג'ורג' ווקר בוש וזכה ברוב קולות הבוחרים בכלל ארצות הברית, אך הפסיד בקולות האלקטורים, בשל ניצחון שנוי במחלוקת של בוש בפלורידה על חודם של מאות קולות.

עוד בתקופת היותו פוליטיקאי פעיל, וביתר שאת אחריה, גור פעיל במאבק בהתחממות הגלובלית, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2007, יחד עם הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.

תוכן עניינים

1 נעוריו ותחילת דרכו
2 קריירה פוליטית
3 תפקידים מחוץ לפוליטיקה
- 3.1 המאבק בהתחממות הגלובלית
4 משפחתו
5 ספרו
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

גור נולד בוושינגטון הבירה. אביו, אלברט גור, היה חבר המפלגה הדמוקרטית, חבר בית הנבחרים מטעם טנסי בשנים 1939-1953 וסנאטור מטעם טנסי בשנים 1953-1971, ואימו פולין הייתה עורכת דין. הוא למד בוושינגטון, ובחופשות עבד בחוות הבקר והטבק המשפחתית בקרתגו שבטנסי.

גור סיים לימודי תואר ראשון בממשל באוניברסיטת הרווארד ביוני 1969. באוגוסט 1969, במהלך מלחמת וייטנאם, התגייס לצבא ארצות הברית. בשנים 1969-1970 שירת ככתב צבאי באלבמה, בשנת 1971 שירת ככתב צבאי בווייטנאם, ובמאי 1971 סיים את שירותו הצבאי והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת ואנדרבילט בנאשוויל שבטנסי.

גור במלחמת וייטנאם

גור עם קלינטון

גור בטקס קבלת פרס נובל

[עריכה] קריירה פוליטית

[עריכה] חבר הקונגרס

גור עזב את לימודי המשפטים במרץ 1976, במטרה להתמודד על מושב בבית הנבחרים מטעם טנסי. הוא נבחר לתפקיד ארבע פעמים - בשנים 1976, 1978, 1980 ו-1982. בשנת 1984 נבחר לסנאטור מטעם טנסי, ובסוף שנות ה-80 יזם חוק לשדרוג תשתיות המחשוב והתקשורת, שהתקבל בדצמבר 1991 ותרם להתפתחות האינטרנט. בשנת 1988 התמודד גור על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, אך הפסיד למייקל דוקאקיס, מושל מסצ'וסטס. גור היה אחד מחברי הקונגרס הדמוקרטיים שהצביעו בעד היציאה למלחמת המפרץ, בניגוד לעמדת המפלגה.

[עריכה] סגן הנשיא

גור נבחר על ידי ביל קלינטון כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא ביולי 1992, לקראת הבחירות לנשיאות שנערכו בנובמבר 1992. בעקבות ניצחונם בבחירות גור הושבע לתפקיד סגן הנשיא ה-45 ב-20 בינואר 1993, והם נבחרו לתקופת כהונה שנייה בבחירות 1996.

כסגן הנשיא, גור עסק בעיקר בגיבוש המלצות לייעול כלכלי וארגוני של הממשל הפדרלי, בסיוע הרוב הרפובליקני בקונגרס, שהובילו לאיזון בתקציב הפדרלי, בקידום הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו שהתקבל בינואר 1994 ובקידום אמנת קיוטו. משנת 1998 גור תמך בפיתוח לוויין התצפית טריאנה של סוכנות החלל האמריקנית, שנועד לספק תמונות רצופות של כדור הארץ ולבצע מחקר בנושא הגנת הסביבה וההתחממות הגלובלית, אך שיגורו נדחה על ידי הרוב הרפובליקני בקונגרס.

ממשל קלינטון רשם הישגים כלכליים רבים, בהם צמיחה רצופה של המשק האמריקני, גידול בהכנסות הפרטיות, צמצום בשיעורי המסים, האבטלה, העוני, החוב הלאומי וההוצאות הממשלתיות והפיכת הגירעון הממשלתי לעודף. אך המיתון שהחל במרץ 2000 העיב על הישגיו.

[עריכה] הבחירות לנשיאות בשנת 2000

גור נבחר למועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000, לאחר שזכה בבחירות המקדימות בכל המדינות. יריבו העיקרי במירוץ היה הסנאטור לשעבר ביל בראדלי. באוגוסט 2000 בחר בג'ו ליברמן, סנאטור יהודי מטעם קונטיקט, כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא.

בבחירות לנשיאות שנערכו ב-7 בנובמבר גור התמודד מול ג'ורג' ווקר בוש, מושל טקסס, וזכה לרוב של מעל חצי מיליון בקולות הבוחרים, אך בעקבות החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית הפסיד את קולות האלקטורים של מדינת פלורידה לבוש. בוש זכה ל-271 קולות אלקטורים, וגור זכה ל-267 קולות אלקטורים. בעקבות הפסדו בבחירות גור פרש מהחיים הציבוריים.

[עריכה] תפקידים מחוץ לפוליטיקה

משנת 2001 משמש גור מרצה אורח באוניברסיטאות קולומביה, מרכז טנסי, קליפורניה ופיסק, ובאותה שנה מונה לסגן יושב ראש חברת ההשקעות האמריקנית מטרופוליטן וסט. בשנת 2003 מונה לחבר מועצת המנהלים של חברת אפל, בשנת 2004 ייסד את חברת ההשקעות GIM, ובשנת 2005 ייסד את רשת הטלוויזיה קארנט, שמיועדת לקהל צעיר. גור משמש כיועץ להנהלת חברת גוגל.

[עריכה] המאבק בהתחממות הגלובלית

גור מרבה לפעול ולהרצות בנושא הגנת הסביבה, ובשנת 2006 כיכב בסרט התיעודי אמת מטרידה העוסק בהתחממות הגלובלית. הסרט, בהפקת חברת פרמאונט ובבימוי דייוויס גוגנהיים, זכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר ובפרס נוסף לשיר הנושא הטוב ביותר. בשנת 2007 זכה גור על פעילותו בתחום זה בפרס נובל לשלום ביחד עם הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC). מיד לאחר זכייתו הודיע גור כי יתרום את מלוא הפרס שיקבל לארגון האמריקאי "הברית להגנת האקלים" הפועל לשינוי דעת הקהל ביחס לפתרון משבר האקלים העולמי^[1].

במאי 2008 הוענק לו בתל אביב פרס דן דוד על תרומתו בממד זמן הווה להעלאת המודעות הבינלאומית לשמירה על הסביבה ומניעת אסון אקולוגי גלובלי^[2]

[עריכה] משפחתו

גור תושב נאשוויל שבטנסי, ומנהל חווה חקלאית באזור קרתגו. הוא נשוי למרי אליזבת אייצ'סון, הידועה בכינוי טיפר- פסיכולוגית, צלמת ומייסדת הארגון PMRC, אשר פעל בשנות השמונים למען הטלת צנזורה על מוזיקה, ובפרט על רוק כבד. לזוג גור ארבעה ילדים ושני נכדים - קרינה (ילידת 1973, נשואה לדרו שיף ואם לוואייט ולאנה), קריסטין (ילידת 1977), שרה (ילידת 1979) ואל (יליד 1982). אחותו הגדולה של גור, ננסי, מתה מסרטן הריאות בשנת 1984.

בסרט "אמת מטרידה" מתייחס גור למותה של ננסי שלאחריה חיסל אביו את גידול הטבק כגורם שהביא אותו להכרה, שיש להבין את גורמי הסיכון ולנסות למנוע אותם, הכרה שחלה אצלו מאוחר יותר גם באשר לנושא התחממות כדור הארץ.