אפפ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בדמות מן המיתולוגיה המצרית. אם התכוונתם לפירושים נוספים של השם, ראו אפופיס.
אפפ (ביוונית: אפופיס, במצרית עתיקה: עאפפ), הוא אל נחש עצום ממדים השוכן במרומים החשוכים ומחכה לספינת רע (ושאר האלים) כדי לתקוף. הוא מייצג את טרום הבריאה, אי הקיום, הכלום הלא מוגדר, הרשע והתוהו ובוהו.
על פי המיתולוגיה המצרית, מדי ערב גברו עליו האלים כדי שרע, אל השמש יכל לזרוח בבוקר (ח'פרי - אל השמש הזורחת). ואולם המצרים האמינו שהאלים לעולם לא יצליחו להכריע את עאפפ ולכן הם נאלצים כל לילה לגבור עליו מחדש.
על אפפ ידוע מכתבים שנמצאו בין היתר בעיר תבאי, בהם עאפפ מוזכר כאויבו המושבע של רע והוא תוקף בשעה השביעית (ייתכן שהכוונה לשער השביעי). בגרסה אחרת של סיפור חצייתו של רע את השאול עאפפ נצפה בידי רע מעבר לשער השני מוכנע בידי שנים עשר אלי הדגן, ובשער החמישי רע עד לגופתו של עאפפ, ממנה צצים ראשי קורבנותיו, אותם מחייה רע. מאחורי השער התשיעי עקב רע בהכנות של אלת העקרב - סרקת, האל אוזיריס, גב האדמה ועוד עשרים אלים (ביניהם סת) להשמדתו של עאפפ. מעבר לשער העשירי נצפה עאפפ מלופף שלשלאות בידי האלים.
בסיפורים אחרים בהם מתוארת חציית השאול (העולם התחתון) בידי רע והאלים שבספינתו מוזכר עאפפ, תמיד כאויבו של רע.
עאפפ מוזכר גם בכתבים מתקופת הביניים השנייה, בה הייתה יריבות פוליטית בין שליטים מצריים ושליטים ממוצא לא מצרי.
