אפקט החממה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפקט החממה הוא תהליך שבו גזי חממה באטמוספירה של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה אינפרה אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה. הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ עומדת על כ-15 מעלות צלזיוס. בהיעדר אפקט החממה הטמפרטורה הייתה קרה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס - מתחת לנקודת הקיפאון של מים. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאי השבדי סוונטה אוגוסט ארניוס בשנת 1896. כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה גורמת להתחממות העולמית [1].
בנוגה קיים אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, שגורם לטמפרטורת פני השטח של 460 מעלות צלזיוס. וכך נוגה חם יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגורמים להגברה בעצמת אפקט החממה
בכדור הארץ נצפת התגברות באפקט החממה מאז המהפכה התעשייתית והשימוש בפחם ובנפט באופן תעשייתי, כאשר נפלטים לאטמוספירה כמויות עצומות של גזים כתוצאה משריפת החומרים. לבד מנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים לסביבה ולבריאות האוכלוסייה עקב גזים אלה, נפלטים גם גזי חממה רבים, כשבראשם הפחמן הדו-חמצני, אשר שיעור הימצאותו באטמוספירה גדל והולך בשנים האחרונות.
תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המתבצע על ידי צמחים ופלנקטון צמחי היה בעבר גורם מאזן אשר ייצב את שיעור גז זה באוויר, כחלק ממעגל כמעט סגור של המערכת האקולוגית של נשימה ופירוק מצד אחד, והטמעה מהצד השני.
כיום, הפחמן שממנו נוצר הפחמן דו-חמצני הנפלט לאוויר אינו נובע מן המערכת האקולוגית העכשווית, אלא מקורו בפחמן שנאגר במעמקי האדמה במשך מיליוני שנים על ידי ריקבון של עצים וצמחים. כמות הצמחים הנוכחית אינה מספיקה להטמעת הכמויות העצומות של הפחמן. משום כך המערכת של קליטת ופליטת פחמן מתוך המערכת הביוספירית אל הסביבה אינה מאוזנת. תהליכי מדבור ופגיעה בצמחים על ידי עיור וכיסוי השטח בכבישים יכולים להקטין עוד יותר את יכולתם של הצמחים להטמיע חלק מהפחמן הדו-חמצני.
כמות גזי החממה הנפלטים כתוצאה מבעלי חיים היא 18% כאשר הכמות הנפלטת ממכוניות מגיעה ל-13.5%. הגזים בבעלי חיים נפלטים כתוצאה מפעילות המעיים של החיות שם מצוי גז מתאן - גז מסוכן אשר "תורם" רבות להתחממות גלובלית.
[עריכה] תוצאות אפקט החממה
אפקט החממה גורם ועלול לגרום לנזקים סביבתיים אדירים. רוב החוקרים טוענים כי אפקט החממה הוא אחד הגורמים המרכזיים לשינויים במזג האוויר ולהתחממות הגלובלית, אשר עלולה לגרום להמסת הקרחונים בקטבים, עליית גובה פני הים, הפיכת אזורים נרחבים על כדור הארץ למדבריות, קירורה של צפון אירופה בשל שיבוש בזרם הגולף ולמהפכה שלמה באקלים כדור הארץ. מיעוט מן החוקרים סבור כי המערכות הטבעיות ידעו לאזן את ההפרה שנגרמה במידת החום, בכך שטמפרטורה גבוהה תביא להתגברות העננות, תופעה שתיצור מעין שכבת מגן שתמנע מכל אנרגית השמש להגיע אל פני כדור הארץ ובכך תקרר אותם מחדש.
[עריכה] מניעת אפקט החממה
כדי לצמצם את אפקט החממה התקבל ב-1998 [פרוטוקול קיוטו] המציג שני כיווני התמודדות עיקריים: צמצום הפליטה של גזי חממה וניקוז גזי חממה מהאטמוספירה על ידי 'כיורי פחמן' (Carbon Sink).
[עריכה] צמצום פליטת גזי חממה
פרוטוקול קיוטו דורש ממדינות המערב החתומות עליו לצמצם את כמות גזי החממה שהן פולטות כך שב-2012 רמת הפליטה תרד לרמה הנמוכה ב-5% מזו שהייתה ב-1990. למדינות מזרח אירופה הוקצה יעד פליטה, אולם הוא גבוה מהיקף הפליטה בפועל ולכן איננו מחייב צמצום פליטה. מדינות מתפתחות אינן נדרשות לצמצם את הפליטה שלהן
[עריכה] ניקוז גזי חממה
מדינות יכולות לעמוד ביעד שהוצב להן גם על ידי סילוק פחמן וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה. סילוק שכזה יכול להתבצע על ידי נטיעת יערות, שימוש בדלק ממקורות ביולוגיים, ובמקרים מסוימים אפילו על ידי תשלום למדינות עניות כדי שלא ייכרתו יערות בתחומן. ישנה מחלוקת האם ניקוז גזי חממה הוא אמצעי קל ולא יקר לצמצום אפקט החממה או שהוא תרגיל התחמקות שבאמצעותו מדינות מזהמות נמנעות מלהפסיק לזהם.
[עריכה] שאלת הקשר בין התגברות אפקט החממה להתחממות גלובלית
ההצהרות הרשמיות של התאחדויות חוקרי האקלים ושל הגוף הבינלאומי המרכז מידע בנושא (IPCC), כמו גם הרוב המוחלט של המאמרים המדעיים שפורסמו בנושא אחרי 1993 [2] תומכים בתאוריה שלפיה ההתחממות נובעת מפעילות אנושית הגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה [3].
עם זאת, ישנם חוקרים המתנגדים לתאוריה זו ומציעים תאוריות חילופיות. לדוגמה, הפרופסורים נתן פלדור וניר שביב מהאוניברסיטה העברית בירושלים טוענים כי ההתחממות הנצפית לאחרונה היא חלק ממחזור טבעי של התחממות והתקררות כדור הארץ. לשם השוואה: במאה ה-12 אפשר היה לגדל בנורבגיה, בצפון הרחוק, ענבים, ומושבות הויקינגים בגרינלנד התקיימו ממרעה. לעומת זאת, באמצע המאה ה-17 שרר באירופה "המינימום של מאונדר", שבתקופתו החורף נמשך חודש יותר מהרגיל. טענה זו גם נשענת על העובדה שעל אף שבין השנים 1940 - 1975 חלה עלייה בכמות גזי החממה הנפלטים, אך הטמפרטורה העולמית הממוצעת בשנים אלו דווקא ירדה.
ישנה גם תאוריה, הנתמכת על ידי חוקרים מעטים, הקושרת שינויי אקלים בעבר הגאולוגי למסלולו של כדור הארץ בגלקסיית שביל החלב, ומנסה להסיק מכך על הקשר בין גזי חממה ושינויי אקלים.
ההסכמה המדעית הרחבה בקשר להשפעת התגברות אפקט החממה הוביל לאחרונה את המדינות המפותחות המובילות כלכלית (פורום ה-G8), להכריז על תמיכתם בפתרון בעיה זו [4]. תמיכה זו התבטאה בהחלטות שהתקבלו בועידת קיוטו, בה התחייבו מדינות רבות להפחית את כמות גזי החממה אשר הן פולטות. על אף הצהרות אלה, תנועות "ירוקות" טוענות שעדיין לא נעשה די למנוע את המשך התופעה.
[עריכה] אפקט העמעום
בשנים האחרונות הועלתה תאוריה הגורסת כי מלבד אפקט החממה הגורם להחזרת קרינה מכדור הארץ, הזיהום הנוצר על ידי בני אדם גורם לעלייה בריכוז האירוסולים ("חלקיקים מרחפים") ולהיווצרות עננים בעלי טיפות מרובות וקטנות (ריבוי גבישי צמיחה). עננים אלו לא מאפשרים לחלק מהקרינה להיכנס לשטח הפנים של כדור הארץ ומחזירים אותה לחלל וכתוצאה מכך נוצר אפקט הפוך- של קירור. אפקט קירור זה, המכונה אפקט העמעום, מנוגד לאפקט החממה אשר גורם להתחממות הגלובלית. לפי גישה זו, ללא אפקט העמעום הייתה ההתחממות הגלובלית חריפה אף יותר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יהודה בלו, השפעת אפקט החממה על ארקטיקה, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה"
- יהודה בלו, מעטה הקרח של קילימנג'רו מפשיר ונעלם, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה"
- יהודה בלו, אפקט החממה כגורם להכחדת מיני צמחים, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה"
- גיא יריב צמצום אפקט החממה באמצעות ניקוז פחמן
- גיא יריב עמדת הספקנים בנושא אפקט החממה
- סקירה מתעדכנת על התחממות גלובלית באתר ה'אקונומיסט'
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אפקט החממה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפקט החממה |