גז חממה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גז חממה הוא מולקולה גזית באטמוספירה הקולטת קרינה תת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ ומחזירה אותה חזרה לכדור הארץ, ובכך תורמת לאפקט החממה. בעיקרון כל גז הוא במידה מסוימת גז חממה, אבל הגזים שונים זה מזה בקיבולת החום שלהם. לרוב קיבולת החום של גז תלויה במאסה שלו ובמספר האטומים המרכיבים כל מולקולה. אדי המים הם גז חממה חזק במיוחד (ר' להלן) כיוון בשל תכונה הנקראת 'קשר מימני' המאפשר להן לאגור יותר אנרגיה.
גזי החממה, שהמדינות המתועשות אשר חתומות על אמנת קיוטו התחייבו להפחית את פליטתם לאטמוספירה הם:
גז החממה העיקרי הוא הפחמן הדו-חמצני. הוא אמנם לא גז החממה החזק ביותר אבל ריכוזו באטמוספירה גורם לכך שהוא אחראי על הכמות הגדולה ביותר של אגירת אנרגיית שמש.
תוכן עניינים |
[עריכה] אפקט החממה
 |
ערך מורחב – אפקט החממה |
כאשר קרני השמש מגיעות לפני כדור הארץ, חלקן נקלטות ומחממות את הכדור. כיוון שכדור הארץ קר יותר מהשמש, הוא מקרין חום בגלים ארוכים יותר מאורך הגל של קרני השמש. האטמוספירה סופגת את גלי החום הללו בצורה יעילה יותר מאשר את קרני השמש. ספיגת קרני החום מחממת את האטמוספירה אשר מתחממת גם מחום כמוס הנפלט משטח כדור הארץ.
גזי חממה גורמים לפליטה נוספת של קרינה ארוכת גל לכיוון כדור הארץ ולכיוון החלל. הפליטה לכיוון כדור הארץ מוכרת כאפקט החממה.
גזי החממה הנפוצים ביותר בכדור הארץ, לפי סדר שכיחות יחסית, הם:
| גז חממה | אחוזי השפעה על אפקט החממה |
|---|---|
| אדי מים | 36-70% |
| פחמן דו-חמצני | 9-26% |
| מתאן | 4-9% |
| אוזון | 3-7% |
- יש לשים לב כי טבלה זו מתייחסת לצירוף של שכיחות הגז ושל עוצמת השפעתו על אפקט החממה. לדוגמה - ליטר גז מתאן משפיע הרבה יותר על אפקט החממה מליטר גז פחמן דו-חמצני. אף על פי כן הוא נמצא בריכוזים קטנים יותר.
[עריכה] מקורות טבעיים ומקורות מתוצרת אנושית
לרוב גזי החממה מקורות טבעיים ואנתרופגניים. במהלך ההולוקן הטרום-תעשייתי, ריכוזי גזי החממה היו קבועים יחסית. מאז המהפכה התעשייתית, ריכוזי גזי החממה עלו כתוצאה מפעילות אנושית.[1]
| גז | רמה טרום תעשייתית | רמה נוכחית | עלייה מאז 1750 | |
|---|---|---|---|---|
| פחמן דו-חמצני | 280ppm | 384 ppm | 104 ppm | |
| מתאן | 700ppb | 1,745 ppb | 1,045 ppb | |
| חמצן דו חנקני | 270ppb | 314 ppb | 44 ppb | |
| CFC12 | 0 | 533 ppt | 533 ppt |
ליבות הקרח מספקות עדות לשינויים בריכוזי גזי החממה ב- 800,000 השנים האחרונות. במדידת ריכוזי הגזים בקרחונים עולה כי יש קשר חזק בין עלי בריכוזי הגזים לעלייה בטמפרטורה. לא ניתן לבדוק בצורה מדעית ישירה את ריכוזי גזי החממה מעבר לתקופה זו אך קיימת הערכה לפיה לפני 500 מיליון שנים ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה היה גבוה פי עשרה. [2] מניחים כי שיעורי הפחמן הדו-חמצני נותרו גבוהים לאורך התקופה הפנרוזואית בסדר גודל של פי 4 עד פי 6 מהריכוזים הנוכחיים. [3][4][5] התפחותם של צמחי האדמה ככל הנראה הורידה את ריכוזי הפחמן הדו-חמצני במהלך התקופה הדבוניאנית ומאז היוו מוקד מייצב של ריכוזים אלו.[6]
[עריכה] תפקיד אדי המים
אדי מים הם גז חממה טבעי אשר אחראי על 36%-66% מאפקט החממה.[7] ריכוזי אדי מים עולים ויורדים באזורים שונים אך פעילות אנושית אינה משפיעה ישירות על ריכוזיהם מלבד ברמה הלוקאלית, כגון שדות מושקים.
אוויר חם יותר מסוגל להכיל יותר אדי מים. מודלים עדכניים של מזג האוויר צופים שהתגברות ריכוזי אדי המים באוויר חם יעצימו משמעותית את אפקט החממה הנובע מפליטות גזים אנתרופוגניות. למעשה מייצרים אדי המים פידבק חיובי לפעולתם של גזים אחרים דוגמת הפחמן הדו-חמצני.[8]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Chapter 1 Historical Overview of Climate Change Science (PDF). Climate Change 2007: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Fourth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change. Intergovernmental Panel on Climate Change (2007-02-05). Retrieved on 2008-04-25.
- ^ Image:Phanerozoic Carbon Dioxide.png
- ^ Berner, Robert A. (1994). "GEOCARB II: a revised model of atmospheric תבנית:Chem over Phanerozoic time". American Journal of Science 294: 56–91. ISSN 0002-9599.
- ^ Royer, DL; RA Berner and DJ Beerling (2001). "Phanerozoic atmospheric תבנית:Chem change: evaluating geochemical and paleobiological approaches". Earth-Science Reviews 54: 349-392.
- ^ Berner, Robert A.; Kothavala, Zavareth (2001). "GEOCARB III: a revised model of atmospheric תבנית:Chem over Phanerozoic time". American Journal of Science 301 (2): 182-204. ISSN 0002-9599.
- ^ Beerling, DJ; Berner, RA (2005). "Feedbacks and the co-evolution of plants and atmospheric תבנית:Chem". Proceedings of the National Academy of Science 102: 1302-1305.
- ^ realclimate.org. Water vapour: feedback or forcing?.
- ^ Held, Isaac M. & Soden, Brian J. (2006), "תבנית:Link", Journal of Climate 19(21): 5686–5699, doi:, <http://www.gfdl.noaa.gov/reference/bibliography/2006/ih0601.pdf>. Retrieved on תבנית:Date
