--- --- Dodaj stronę do ulubionych ---


Szukaj:



Ostatnio oglądane:
  • הארץ [he]
  • 2PK [lt]
  • אפקט החממה [he]
  • アトミックテレサ [ja]
  • 166 [no]
  • התחממות עולמית [he]
  • Wikipédia:Avertissements généraux [fr]
  • Io [eo]
  • מסה [he]
  • ウイルスキャリア [ja]
  • Dominikana [pl]
  • Ac [it]
  • Wikipédia:Avenue des Cafés et Bistros [fr]
  • 2 lipca [pl]
  • Main Page [pl]
  • Wikipédia:Articles de qualité [fr]
  • יוונית [he]
  • Kwiryniusz [pl]
  • מדעי הטבע [he]
  • 󥬥 [ja]
  • ויקיפדיה [he]
  • ויקיפדיה:שאלות ותשובות [he]
  • גאוגרפיה [he]
  • ויקיפדיה:ברוכים הבאים [he]
  • Dyskusja szablonu:Harry Potter [pl]
  • 275 [fr]
  • マハゾール [ja]
  • Wikipédia:Importateurs Transwiki [fr]
  • Wikipédia:FAQ [fr]
  • Wybierz język: ar | id | bg | ca | ceb | cs | da | de | et | en | es | eo | fr | he | hr | it | ko | lt | hu | nl | ja | no | pl | pt | ru | ro | sk | sl | sr | fi | sv | te | tr | uk | zh
    Historia i autorzy | źródło tekstu - Wikipedia | Edycja
    Strona jest mirrorem encyklopedii Wikipedia. Oryginalna encyklopedia znajduje się pod adresem wikipedia.org

    הארץ

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    קפיצה אל: ניווט, חיפוש
    ערך זה עוסק בעיתון יומי בישראל. אם התכוונתם לחבל ארץ במזרח התיכון, ראו ארץ ישראל.
    הארץ
    לוגו העיתון
    סוג עיתון יומי
    פורמט ראו בגוף הערך
    בעלים הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ
    עורך ראשי דב אלפון
    שפה עברית
    מערכת רח' זלמן שוקן 21, תל אביב
    תפוצה 73,000 עותקים
    www.haaretz.co.il
    העמוד הראשי של 'הארץ' באנגלית ובעברית

    הארץ הוא עיתון יומי מהוותיקים בישראל, מדורג שלישי בתפוצתו (2008) בין העיתונים הנמכרים בישראל (אחרי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב").‏‏

    תוכן עניינים

    [עריכה] היסטוריה

    פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

    ראשיתו של העיתון כמהדורה עברית של שבועון הצבא הבריטי "The Palestine News" ושמו העברי "חדשות מן הארץ הקדושה". חמשת גליונותיו הראשונים ראו אור בירושלים החל בכ"ב בניסן תרע"ח, 4 באפריל 1918. החל מן הגיליון השישי עברה המערכת לקהיר, שם גם הודפס העיתון עד תום הגלגול הצבאי שלו ב-10 באפריל 1919. החל מן הגיליון השני הוא נקרא "חדשות מהארץ". העיתון נרכש מהבריטים על ידי המו"ל י"ל גולדברג, בהתאם לבקשתם של ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב. הוא נמכר לידי דוד כהן בשנות ה-20. ב-4 במרץ 1925 עברה מערכת "חדשות מהארץ" מירושלים לתל אביב ושינתה את שם העיתון ל"הארץ". ב-1935 רכש אותו שלמה זלמן שוקן. בנו, גרשום שוקן, היה העורך שעיצב את דרכו של העיתון בין השנים 1939 - 1990. מאז נמצא עיתון "הארץ" בשליטת משפחת שוקן. אחריו ערך את העיתון חנוך מרמרי, שפרש ב-2005 עקב חילוקי דעות עם המו"ל, עמוס שוקן, והוחלף על ידי דוד לנדאו שסיים את תפקידו במהלך 2008. כיום עורך העיתון הוא דב אלפון.

    באוגוסט 2006 רכש המו"ל הגרמני דומונט-שאוברג 25% מקבוצת הארץ, שעיתון "הארץ" נמצא בבעלותה [1].

    זאב ז'בוטינסקי עיצב את הלוגו של עיתון "הארץ" עוד בטרם נרכש על ידי זלמן שוקן. מעצבת הלוגו הנוכחי של "הארץ" היא פרנצ'סקה ברוך.

    יומיים לאחר הכרזת העצמאות הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי את בית העיתון. חמישה פועלי דפוס נהרגו, חלק מהבניין נהרס, ולמחרת הופיע העיתון כסדרו.

    ל"הארץ" מהדורה אנגלית, בשיתוף International Herald Tribune, להוצאת עיתון הארץ בע"מ, שבבעלותה גם האתר הכלכלי TheMarker והירחון הנלווה לו. בעבר היה לעיתון שבועון לנוער בשם "הארץ שלנו". כיום יושבת מערכת העיתון ברח' שוקן בתל אביב. רשת שוקן, שבבעלותה המקומון התל אביבי העיר, המקומון הירושלמי כל העיר ומקומונים נוספים, נמצאת אף היא בשליטת משפחת שוקן, ובינה לבין עיתון "הארץ" מתקיים שיתוף פעולה המתבטא בחלוקת מקומון של רשת שוקן למנויי "הארץ".

    [עריכה] מאפייני העיתון

    חוברת ש"הארץ" חילק לקוראיו לאחר החלטת החלוקה, כט בנובמבר 1947

    בימי טרום המדינה וראשיתה "הארץ" נמנה עם העיתונים הבודדים שלא היה משויך באופן מפורש למפלגה - נורמה בעיתונות של אז. אולם דבר זה לא מנע ממנו מאז ועד היום לנקוט עמדה בענייני השעה. בראשיתו, נשא "הארץ" את דגל העברית במלחמת השפות. בימי המנדט הבריטי נקט אוריינטציה פרו-בריטית, תמך במאבקו של היישוב המאורגן והתנגד לפעילות המחתרות הפורשות.

    עם קום המדינה (וגם לפני כן), עמד העיתון באופוזיציה לעמדות רבות של המימסד, כפי שהשתקפו בעתון ההסתדרות דבר, שהיה עיתון נפוץ באותם ימים ורב השפעה הרבה יותר מעיתון "הארץ". העיתון ניהל קו מערכתי ליברלי; התנגד להסתדרות הכללית, קרא להפרטת המשק, להפרדת הדת מהמדינה ונאבק למען זכויות האזרח, חופש הביטוי וחופש העיתונות.

    במחלוקת, שהתקיימה בשנותיה הראשונות של המדינה, תמך העיתון בגישה של "עליה סלקטיבית". כותבים בולטים בנושא זה היו עמוס אילון ואריה גלבלום (שאף הואשם בגזענות).

    ערב מלחמת ששת הימים, בתקופת ההמתנה, צידד העיתון במינויו של משה דיין כשר ביטחון ובמה שנחשב כקו אקטיבי [2]. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים החל לצדד בנסיגה מהשטחים, ונקט קו יוני בענייני ביטחון וחוץ.

    בתחום הכלכלי מרבה העיתון לשקף קו ימני שעיקרו תמיכה בכלכלת שוק קפיטליסטית, תוך התנגדות לעמדת המימסד הסוציאליסטי בשנות המדינה הראשונות ותמיכה בעמדת משרד האוצר כיום. כותבים בולטים המייצגים קו זה הם אברהם טל, נחמיה שטרסלר, גיא רולניק ומירב ארלוזורוב. אולם, במערכת חברים גם עיתונאים המייצגים קו חברתי, ובהם רותי סיני (שקיבלה את אות עמותת "אומץ" לשנת תשס"ו, על פועלה בתחום החברתי) ואבירמה גולן.

    עיתון "הארץ" חרת על דגלו כתיבה המיועדת לרבדים האינטלקטואלים יותר של הציבור הישראלי ולאנשי העסקים. העיתון מקדיש מקום ומשקל רב לפרשנויות ומאמרים, ולדיווחים בנושאי מדיניות חוץ, כלכלה, פוליטיקה, חברה, מדע ותרבות מודרנית, כולל זרמי קצה, אוואנגארד וקלאסית, הנחשבת אליטיסטית בעיני חלקים ניכרים של הציבור (מוזיקה קלאסית, תיאטרון וכדומה). פורמט העיתון הוא סולידי ומאופק ללא כותרות ענק, ועם טקסט רב הכתוב בשפה גבוהה יחסית.

    העיתון עוסק בנושאי תכנון ואיכות סביבה, ועמדת המערכת בנושאים אלו היא לרוב לצד גורמי שמירת הסביבה. כך יזם סדרת כתבות על חופי הכנרת ומצבם. צפריר רינת, הכתב לענייני סביבה ואסתר זנדברג הכתבת לענייני תכנון ואדריכלות הם הכותבים העיקריים בתחום.

    הארץ מפרסם גם מאמרים מתורגמים מעיתונים מהעולם: ניו יורק טיימס, הגארדיאן ואקונומיסט.

    במסעי הפרסום שלו ניסה הארץ לבדל עצמו משני מתחריו, בסיסמאות "עיתון לאנשים חושבים" ו"עיתון אחד טוב מול כל הצהוב". בהמשך ניסה להתנער מתדמית זו, תוך שימוש בסיסמה "הארץ - לא מה שחשבת", והכנסת מדור רכילות, העוסק בידועני הכלכלה, במוסף TheMarker שלו. רכילות העוסקת בידועני עולם הבידור איננה מופיעה ב"הארץ", כמו גם מדור אסטרולוגיה.

    תפוצתו של העיתון לא פורסמה במשך שנים על ידי המערכת. בסוף שנת 2006 פורסם לראשונה [1] כי לעיתון כ-60,000 מנויים, המהווים את רוב התפוצה, וכי מספר העותקים המודפסים הממוצע הוא כ-70,000 ביום חול ו-94,000 בימי שישי. על פי נתוני שנת 2007, עומד מניין המנויים על כ-65,000, ואילו נתוני התפוצה, הכוללים את עותקי המנויים, עומדים על כ-73,000 עותקים בימי חול ו-97,000 בימי שישי [2].

    [עריכה] פורמט העיתון

    הפורמט הבסיסי של העיתון, שבו יצא לאור במשך שנים רבות, היה ברואדשיט, בדומה לזה של עיתוני בוקר אחרים. במהלך השנים נסגרו כמעט כל עיתוני הבוקר שפעלו בישראל, והארץ נותר לבדו בפורמט ברואדשיט, אל מול "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"גלובס" שבפורמט טבלואיד. פורמט טבלואיד נכנס ל"הארץ" בדפי המוספים (תחילה "מוסף הארץ", אחריו מוסף "ספרים", ולבסוף מוסף TheMarker). ב-18 בפברואר 2007 נפרד "הארץ" מפורמט הברואדשיט, באמצעות קיצוץ רוחב הדף של העיתון בשלושה ס"מ - פחות מברואדשיט, אך הרבה יותר מטבלואיד. פורמט זה נקרא ברלינר. דפי המוספים הוקטנו בהתאם - גובהם קוצץ בשלושה ס"מ, כך שהוא מעט קטן מזה של טבלואיד.

    [עריכה] חלקי העיתון

    חלקים המתפרסמים מדי יום:

    • חדשות
    • חלק ב' - פובליציסטיקה, דעות, מאמרים ומכתבים למערכת. החל משנת 2008 מופיעים תכנים אלו מיד לאחר עמודי החדשות, באותו גיליון.
    • גלריה, מוסף תרבות, אופנה ובידור
    • ספורט
    • TheMarker, מוסף הכלכלה והעסקים. בינואר 2005 העביר "הארץ" את מוסף הכלכלה שלו לפורמט טבלואיד (לעומת הדפים בגודל כפול שמאפיינים את שאר העיתון: ברודשיט - גיליון רחב יריעה), והעניק לו את השם "TheMarker". זהו מוסף הכלכלה הגדול ביותר בעיתונים היומיים (בן 60 עמודים ויותר). ביום חמישי הוא יוצר גם בגרסה של מגזין שבועי הקרוי Markerweek.

    יום שישי:

    • הארץ השבוע - מוסף השבת של הארץ, עוסק בעיקר באקטואליה
    • גלריה שישי - מוסף תרבות, אופנה ובידור
    • תרבות וספרות - מוסף הספרות של הארץ
    • מוסף הארץ - מוסף סוף השבוע.
    • מוסף נדל"ן - חדשות נדל"ן, מאמרים, דעות

    מוספים המצורפים בימי חול:

    • יום רביעי: ספרים - מוסף ספרים שבועי.

    [עריכה] חלק ב'

    חלק ב' נכלל בעיתון בכל יום, ובו מתפרסמים מאמרים, דעות, פרשנויות, וכתבות נרחבות. בנוסף לכך, מתפרסמים מכתבי הקוראים. בעמוד הראשון של מוסף זה, מתפרסמים מאמר המערכת ומאמרים פובליציסטיים של חברי מערכת הארץ. במרכזו של העמוד הראשון, מופיעה קריקטורה אקטואלית.

    [עריכה] מוסף הארץ

    "מוסף הארץ" הוא מוסף סוף השבוע של "הארץ". נוסד בשנת 1968. המוסף מודפס בפורמט טבלואיד, וכולל כתבות גדולות, מדורים קבועים, טורים אישיים ומדריך בידור. המוסף נושא את התאריך של יום שישי, היום שבו הוא מופץ בחנויות, אך למנויים הוא מופץ כבר ביום חמישי.

    המוסף עוסק בשלל נושאים, מהם אקטואליים ומהם שאינם אקטואליים ובאו להרחיב את דעתו של הקורא.

    מדורים קבועים במוסף:

    • תגובות: מכתבי קוראים המגיבים למאמרים בגיליונות קודמים של המוסף
    • מדור בישול. במשך שנים רבות נכתב המדור על ידי נירה רוסו, וכעת הוא נכתב על ידי מירי חנוך ואייל שני.
    • שעשועונים: תשבץ מאת טומי שמיר, תשבץ היגיון מאת יורם הרועה, ברידג', שחמט, חידת "מי היה האיש שהיה" ומדור טריוויה ובו 20 שאלות שבועיות.
    • מצב משפחתי: מדורם של רלי ואבנר אברהמי המביא מדי שבוע סיפור של משפחה ישראלית אחת (ליתר דיוק: סיפורה של דירה אחת, שלעתים הגרים בה יחד אינם משפחה).
    • מדריך לשידורי הטלוויזיה והרדיו (לאחרונה המדריך עבר למוסף של הגלריה ביום שישי).

    טורים:

    בעבר התפרסמו במוסף טורי סאטירה מאת אמנון דנקנר, עירית לינור וב. מיכאל.

    במוסף מתפרסמים גם ראיונות עם דמויות משמעותיות להוויה הישראלית. כך פורסם במוסף זה הראיון עם דב וייסגלס - עורך דין ואיש סודו של אריאל שרון בממשלתו השנייה - בו הוא הגדיר את ההתנתקות כ"פורמלין מדיני". כך גם בחר הרמטכ"ל בדימוס משה יעלון להתראיין למוסף בראיון ראשון מסוגו לאחר מלחמת לבנון השנייה.

    בשנת 2006 ניכרה מגמה של המוסף לפרסם לעתים גם כתבות בעלות אופי קליל. מגמה זו זכתה לביקורת רבה מצד הקוראים, ביקורת שהשתקפה במדור התגובות של המוסף.

    [עריכה] מוסף "ספרים"

    בשנת 1993 החל להתפרסם בגיליון יום רביעי של "הארץ" מוסף "ספרים", המוקדש לסקירתם של ספרים חדשים. עורך המוסף מראשיתו היה מיכאל הנדלזלץ, וביוני 2005 הוא הוחלף על ידי דרור משעני. גודלו של גיליון רגיל, 16 עמודים, עשה אותו למוסף ספרים גדול במידה ניכרת מאלה של העיתונים האחרים. לקראת שבוע הספר העברי יוצא לאור גיליון מוגדל, והגיליון של שבוע הספר 2005, שהוא גם הגיליון האחרון בעריכתו של הנדלזלץ, הגיע לגודל של 112 עמודים.

    עם סוקרי הספרים נמנים גם עיתונאים שמלאכתם בכך, אך מרבית הסקירות נכתבות על ידי כותבים שסקירת ספרים רחוקה מלהיות עיסוקם המרכזי, אך התמחותם נוגעת, בצורה זו או אחרת, בנושאו של הספר הנסקר. דוגמאות:

    • ספרו של אהרן ברק, "שופט בחברה דמוקרטית", נסקר על ידי עו"ד חסן ג'בארין, שבעבודתו המשפטית הופיע מול השופט ברק.
    • את הספרון "לילה אינדיאני - נאומו של צ'יף סיאטל" סקר שוקי בן-עמי, הנציג בישראל של "אחוות מנהיגי השבטים האינדיאנים".
    • את ספרו של המחזאי יהושע סובול, "ויסקי זה בסדר" סקרה השחקנית רנה ורבין.
    • את ספרו של אלכס ליבק, "כמו כלב", המוקדש לתצלומי כלבים, סקרה השחקנית אורנה בנאי, הידועה כאוהבת כלבים.

    עניין רב מעורר מדור המכתבים של המוסף, שבו התנהלו פעמים רבות דיונים נוקבים בין סופרים ומתרגמים ובין מבקריהם.

    מטבע הדברים, עיקר הספרים שנסקרו במוסף הם ספרי עיון וספרות יפה, אך נסקרו בו גם יצירות מודפסות שצורתן צורת ספר אך אינן נתפסות כספרים, כגון הדו"ח השנתי של מבקר המדינה והשנתון הסטטיסטי לישראל, ואף יצירות מודפסות שאינן בצורת ספר, כגון לוחות שנה. בגיליון מיום 21 בספטמבר 2005 נסקרה לראשונה במוסף יצירה (הספר "פסיכואנליזה בנפשנו") שאינה על-גבי נייר, אלא כל קיומה באינטרנט.

    בגיליון של 2 במאי 2006 החל שינוי באופיו של המוסף: הוא הוגדל ל-24 עמודים, ונוספו בו מאמרים שאינם עוסקים בסקירת ספרים, אלא בנושאים נוספים בעולמה של הספרות: מאמרים על מגמות בספרות, שירה, חידה ספרותית, ביקורת עטיפות ספרים ועוד.

    [עריכה] מוסף קפטן אינטרנט

    קפטן אינטרנט הוא מדור המחשבים והאינטרנט בגרסה המקוונת של העיתון. "קפטן אינטרנט", שהחל להתפרסם בשנת 1996, היה המדור החשוב הראשון בעיתונות הישראלית שעסק באינטרנט.

    ראשיתו של "קפטן אינטרנט" במדור אישי במוסף יום השישי של "הארץ" משנת 1996. כותב המדור היה העיתונאי דב אלפון, שיצר בו דמות בדיונית של קשיש אלמן וסקרן המוצא עניין רב בגלישה באינטרנט ומספר מדי שבוע על אתרים בהם ביקר, כשהוא שוזר בסיפור אנקדוטות בדיוניות מחייו ומחיי חבריו ומשפחתו, ובמיוחד נכדו "תומר". דמות בדיונית זו הייתה המשך של מסורת ותיקה שנוצרה בעיתון "חדשות", של דמויות בדיוניות העומדות מאחורי מדורים, כמו למשל "ציפורה", מדור הרכילות שנכתב על ידי כותבים שונים. הקישורים והתמיכה הטכנית למדור סופקו על ידי אנשי המחשבים של "הארץ", שהשתמשו אותה עת בעיקר במחשבי מקינטוש, דבר שיצר מסורת של צילומי מסך הלקוחים ממחשבי מקינטוש, אף שמתוכן המדור ניתן היה להתרשם כי הקפטן נוהג לגלוש על שני מחשבים שונים לפחות.

    בפברואר 1997 הורחב המדור והפך למוסף מיוחד בתוך העיתון, שהופיע ביום ג'. עורך המוסף היה דרור פויר, שהרבה לעסוק באירועים שוטפים, ובמיוחד עקב בדריכות אחר משפטיה של מיקרוסופט, כשהוא מאמץ עמדה אוהדת, לרוב, לקוד פתוח ולמאמצי ממשלת ארצות הברית לפקח על החברה. בתקופה זו גם נוספו מדורים צרכניים שונים, ובמיוחד מדור שאלות ותשובות (בעריכת ימי גליק).

    אחרי פרישתו של פויר מעריכת הקפטן בשנת 2001, התמנה לתפקיד אליחי וידל, ואחריו מונה לתפקיד בתחילת שנת 2002 רוגל אלפר. אלפר שימש בתפקיד באופן חלקי, ואילו העריכה בפועל בוצעה על ידי שחר סמוחה ונירית אנדרמן. בתקופה זו הוצא המוסף בכריכה נפרדת, בדומה למוספים יומיים אחרים בעיתון. אחרי כשנה בה יצא המוסף בתבנית זו, הוא בוטל בתחילת שנת 2003 והפך למוסף דו-עמודי ואחר כך חד-עמודי בתוך "הארץ", ועיקרו - כתבות מתורגמות מעיתונים זרים.

    בשנת 2004 הכריז "הארץ" כי "הקפטן חזר" וברא את המדור מחדש כמוסף המחשבים והאינטרנט של הגרסה המקוונת של העיתון. בנובמבר 2005 השיק העיתון מחדש את הקפטן גם בעיתון המודפס, הפעם כמדור שבועי מורחב במוסף הכלכלי TheMarker, בעריכתו של קפטן מס' 2, אליחי וידל.

    [עריכה] גלריה

    לוגו גלריה

    מוסף התרבות והפנאי היומי של עיתון הארץ. העורכת הנוכחית של מוסף זה היא ליסה פרץ שהחליפה ביולי 2008 את איריס מור, שהקימה את גלריה כמוסף נפרד ב-1996 וערכה את המוסף מאז. בגלריה מתפרסמים כתבות אופנה, פנאי, סטייל, כושר, צרכנות, שידורי טלוויזה מובחרים, סרטים, כתבות זרות.

    [עריכה] ספורט

    מוסף הספורט של עיתון הארץ מתפרסם במשך כל השבוע, מיום ראשון עד יום שישי. לרוב גודלו ארבעה עמודים אך בימי ראשון המוסף מוגדל לשישה עמודים לצורך סיקור משחקי הכדורגל בסוף השבוע. מתפרסם ביום שישי ובערבי חג כמדור בחדשות, בעמודים האחרונים.

    [עריכה] נדל"ן

    מוסף נדל"ן הוא מוסף שבועי של עיתון הארץ, בעריכתו של אריק מירובסקי, שהחליף את ענת ג'ורג'י העורכת הנוכחית של Markerweek. הוא נוסד בשנת 1996 על ידי זיו מאור, ששימש כעורכו עד אוגוסט 2004, והיה מצורף לעיתון הארץ בימי ראשון עד שעיתון TheMarker הפך לעיתון כלכלי של עיתון הארץ. לבסוף, נדל"ן מופץ בכל יום שישי. במוסף זה מתפרסמים כתבות נדל"ן וביניהם כתבות מעיתונים זרים. המוסף כולל דעות ופרשנויות.

    [עריכה] תרבות וספרות

    מוסף המתפרסם מדי יום שישי, ונערך מאז 1988 בידי בני ציפר. כולל מאמרים בנושאי ספרות, וכן יצירות ספרותיות מקוריות ומתורגמות. בשנים האחרונות יש בו מדורים קבועים בענייני לשון, מוזיקה, תערוכות, פרשת השבוע וכן "יומן" של העורך. מדי שנה מקיים המוסף תחרות סיפורים קצרים. בין עורכי המוסף בעבר היו יורם ברונובסקי ובנימין תמוז.

    [עריכה] כתבים נודעים בעבר ובהווה

    [עריכה] נטייה פוליטית

    בשנים האחרונות מרבים מאמרי הדעות בעיתון לשקף קו מדיני שמאלי, הדוגל בפשרה עם הפלסטינים. כותבים בולטים המייצגים קו זה הם גדעון לוי, שמרבה לכתוב על הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים על פי שיחות עם האנשים, במדורו "אזור הדמדומים", עמירה הס, עיתונאית שעברה לגור בתוך הערים הפלסטיניות עזה ורמאללה ומסקרת משם את הסכסוך, ויוסי שריד. במרכז אפשר למקם את ארי שביט ויואל מרקוס - פובליציסטים ותיקים שמאמריהם מופיעים תדירות בעמודי הדעות. מייצגים מעטים של הקו הימני הם ישראל הראל, משה ארנס ונדב שרגאי. מו"ל העיתון עמוס שוקן מצהיר אף הוא על הזדהות עם מחנה השמאל‏‏[3].

    בעוד בדיקה בהעין השביעית ‏‏[4] מצאה כי לא הייתה למאמרי המערכת בשנים 2000-2002 נטייה פוליטית מוגדרת, הרי בדיקה מאוחרת יותר [5] גילתה נטייה כזאת.

    העמדה המדינית הדומיננטית בעמודי הדעות בעיתון סופגת ביקורת מצד גורמים שונים, שרובם נמנים עם מחנה הימין. עם גורמים אלו נמנים עירית לינור, שביטלה את המנוי שלה על העיתון עקב גישתו (והתכתבתה עם עמוס שוקן גרמה לביטולים נוספים של מנויים, כולל לשכת ראש הממשלה וקול ישראל‏‏[6]), את גדי טאוב שטען כי העיתון נותן במה נרחבת לאנטי ציונות, את חנוך מרמרי (עורך העיתון לשעבר) שטען כי פרידתו מהעיתון נבעה מחוסר הסכמה פוליטית (וגם על רקע ההתמקדות בנושא הכלכלי), את דוד מרחב שטען כי מוסף "תרבות וספרות" הפך לבימה פוליטית ‏‏[7] ועוד. ישנם כאלו התוקפים את הארץ משמאל, למשל דוד שחם ‏‏[8]. חלק ניכר מהביקורת כנגד "הארץ" מופנה כנגד מאמרי הדעות המופיעים בו, אך יש הטוענים שהקו השמאלי של העיתון מחלחל גם לעמודי החדשות‏‏, ואפילו לפעילותה של מחלקת המודעות[9].

    [עריכה] אתר האינטרנט של העיתון

    לעיתון אתר אינטרנט שבו מתפרסמות רבות מהכתבות שבעיתון המודפס. הכתבות מופיעות בארבעה אתרי משנה, שלכל אחד מהם שם מתחם משלו:

    כאתר חדשות, חדשות שוטפות מתפרסמות בכל חלקי האתר עם התרחשותן, עוד לפני פרסומן בעיתון.

    בנוסף כולל האתר בלוגים של אחדים מעיתנאי "הארץ".

    בשנותיו הראשונות כלל האתר קישור בשם "מהדורת הדפוס", שבו הוצגו כל הידיעות שפורסמו בעיתון, בהתאם למדורי העיתון המודפס. בשנת 2008 עוצב האתר מחדש, ובוטל בו קישור זה (אף שתכני מהדורת הדפוס ממשיכים להופיע באתר, בשיהוי מסוים).

    [עריכה] לקריאה נוספת

    [עריכה] קישורים חיצוניים

    [עריכה] הערות שוליים

    1. ^ הארץ מפרסם לראשונה את מספר המנויים
    2. ^ גידול של 8.8% במספר המנויים המשלמים של "הארץ" ב-2007.
    3. ^ לדוגמה, לקראת 60 השנים הבאות, פורסם בעיתון ב-19.4.2007
    4. ^ ‏ארן ליביו, זיגזג, העין השביעית, גיליון יולי 2002
    5. ^ ארן ליביו, ‏"הארץ" מתיישר לשמאל, העין השביעית, גיליון יולי 2005
    6. ^נמשכת תופעת ביטול המינויים על עיתון הארץ, עקב תמיכתו בסרבנים, ערוץ 7‏
    7. ^מבחן הפולקע של עיתון "הארץ", יסו"ד, 19.6.2005
    8. ^"הארץ", לא מה שחשבתם, הגדה השמאלית, 18.12.2002‏
    9. ^כרמית גיא, הארץ: לא מה שאתם חושבים, "העין השביעית", 1.7.1999‏


    Change language: All | العربية | Bahasa Indonesia | Български | Català | Cebuano | Česky | Dansk | Deutsch | Eesti | English | Español | Esperanto | Français | עברית | Hrvatski | Italiano | 한국어 | Lietuvių | Magyar | Nederlands | 日本語 | Norsk (bokmål) | Polski | Português | Русский | Română | Slovenčina | Slovenščina | Српски / Srpski | Suomi | Svenska | తెలుగు | Türkçe | Українська | 中文

    Autorem skryptu AdWiki v0.9 (2007) jest husky83
    Wikipedia jest zarejestrowanym znakiem towarowym Wikimedia Foundation
    Wszystkie materiały pochodzą z Wikipedii, obięte są licencją GNU Free Documentation License