כתב יתדות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתב יתדות - כתב סילאבי (הברתי) קדום, שלעתים כולל גם סמלים, כגון שמות של אלים, או עצמים שהיו בשימוש יומיומי באותה תרבות.
כתב היתדות הוא אחד מצורות הכתב הקדומות ביותר. הוא נוצר בידי השומרים כארבעת אלפים שנה לפני הספירה ושימש לכתיבת השפה האכדית, החתית, העלמית ושפות אחרות. הוא נכתב לרוב על טבלאות חרס רך באמצעות מקל שיצר את צורות ה"יתד". טבלאות החימר נשרפו והוקשו על מנת ליצור כתב קבוע או מוחזרו לשם כתיבה נוספת, במידת האפשר.
הכתב רווח באזור מסופוטמיה במשך כשלושת אלפים שנה, עד שהוחלף בהדרגה בשפה ובכתב הארמיים. כיום מצויות בידינו כחצי-מליון טבליות בכתב יתדות. הקדומות ביותר מביניהן מתוארכות לשנת 3550 לפני הספירה, לערך, והמסמך האחרון הידוע בכתב יתדות הוא טקסט אסטרונומי משנת 75 לספירה.
פלימפטון 322, כינויו של לוח חרסית שמקורו בבבל והוא ככל הנראה המפורסם שבין הלוחות המתמטיים הבבליים שנמצאו ונותחו, כתוב בכתב היתדות.
[עריכה] צורות הכתב
כתב היתדות השומרי הוא כתב הברתי, שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כשהסימן הופיע כחלק ממילה הבינו יודעי השפה שמדובר בהברה שנקראת כך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כתב יתדות |
- על כתב יתדות בקברים באור (אנגלית)
- כתב יתדות ב-answers.com
- ספריית כתב יתדות באתר אוניברסיטת לוס אנג'לס
- יהודה בלו, הפענוח המופלא של כתב יתדות, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה"
